החלטה בתיק עת"א 43155-12-12

העותר מרצה תקופת מאסר של 7 שנים בגין עבירות של החזקת נשק, התפרצות ועוד. זהו מאסרו הראשון. החל מתאריך 10/6/12 יוצא העותר לחופשות, כיום בנות 96 שעות, כאשר עד לעת האחרונה הוגבל העותר בחופשותיו למעצר בית מלא וערב צמוד ולנוכח פניית העותר בחודש דצמבר 2012 לשינוי תנאי חופשה עם דגש לביטול תנאי הערב הצמוד - בקשתו התקבלה באורח שבוטלה חובת נוכחות ערב צמוד ויתר התנאים המגבילים הושארו על כנם.

בעתירה זו מבקש העותר לצמצם את מעצר הבית בעת חופשותיו וזאת כדי לאפשר את שילובו בהליך שיקום, אשר באמצעותו תיסלל דרכו גם לשחרור מוקדם.

טוען העותר, כי המשיב לא הצביע על נימוק של ממש, על שום מה לא תינתן הקלה במעצר הבית שהושת עליו.

בתשובתה במהלך הדיון, הסבירה ב"כ המשיב כי המשיב נוהג באסירים באורח מידתי והדרגתי. משהוסר התנאי הראשון של הערב הצמוד יש להמתין קמעה עד אשר העותר יוכיח כי חרף הסרת התנאי הוא עומד בחופשותיו, או אז יהיה זכאי להגיש בקשה מתאימה להקלה נוספת בתנאי החופשה.

החלטת המשיב על פניה סבירה ועל כן  איני סבורה שיש להתערב בה.

מדברי ב"כ המשיב עולה, כי בעוד כחודשיים רשאי יהיה העותר להגיש בקשה להקלה נוספת בתנאי החופשה ויש לקוות כי אכן זו תתקבל בהעדר נימוק לאי קבלתה.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתנה והודעה היום ‏כ"ד אדר תשע"ג , 06/03/2013 במעמד הצדדים.

<#4#>